אטלנטיס - כל האטרקציות באילת. אטלנטיס לרכישה

מנזר סנטה קתרינה


מנזר סנטה קתרינה

האתר פטרה כשעתיים נסיעה ברכב ממעבר הגבול "יצחק רבין", מתחבאת מעיני המתבונן בין הרי המדבר, הגישה היחידה אליה ממזרח דרך קניון המכונה ה"סיק", שרוחבו מטרים ספורים בלבד וגובהו 100-70 מטרים. ההרים בנויים מאבן חול נובית שצבעו ורוד-אדום. בפרברי האתר פטרה ניתן למצוא מגוון רחב של מלונות, מהיקרים ועד לזולים ביותר ומתאימים לכל כיס עלות ללילה למלונות הזולים נע בין 30 - 40 דינר ירדני .בפטרה ישנם מסעדות , דוכני מזכרות ובתי קפה הפרוסים ברחובותיה כיאה למקום שפוקדים אותו מאות אלפי תיירים בכל שנה



מנזר סנטה קתרינה

מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά ) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי במרכזו של חצי האי סיני שבמצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני והמכונה "ג'בל מוסא". המנזר נחשב לאתר הנזירות העתיק ביותר שפועל ברציפות והוא הוכר כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. בתרבות הישראלית התפרסם המנזר כיעד תיירותי בתקופת השלטון הישראלי בסיני, וכתחילת מסלול הטיפוס לג'בל מוסא. שמו הרשמי של המנזר הוא "מנזר ההשתנות", אולם הוא ידוע כיום כמנזר קתרינה הקדושה, על שמה של קתרינה מאלכסנדריה, מרטירית וקדושה נוצרית שחיה כנראה בראשית המאה ה-4. לפי המסורת הנוצרית, גופה של קתרינה, אשר עונתה וראשה נכרת, נלקחה על ידי מלאכים אל הר סיני. בסביבות שנת 800 לספירה נמצאו שרידיה של קתרינה על ידי הנזירים בהר

 

מנזר סנטה קתרינה
מנזר סנטה קתרינה

שלב הבנייה הממוסד הראשון במקום היה, לפי המסורת, בשנת 330 לספירה. הלנה, אמו של קונסטנטינוס הגדול הקימה כנסייה קטנה או קפלה ותאי נזירים במקום בו נגלה למשה הסנה הבוער. המבנה הוקדש לכבוד הבתולה הקדושה, היא מריה, אם ישו. המנזר עצמו הוקם בין השנים 527 - 565 בידי הקיסר יוסטיניאנוס הראשון. הוא נבנה כמבצר תחת השגחתו של הארכיטקט בשם סטפאנוס מאיילה מאבני גרניט גדולות. למבנה צורה מלבנית בעלת צלעות לא שוות, בהתאם לתווי השטח. אורכן של חומות המנזר נע בין 75 מטרים ועד ל-89 מטרים. גובהן של החומות הוא בין 8 מטרים בדרום המתחם לבין 35 מטרים בצפון. הקיר הדרומי של חומות המנזר, הפונה לכיוון הר סיני הוא השמור ביותר והוא נושא סימנים של צלבים עתיקים המגולפים באבני החומה. תאי הנזירים, בנוסף לחדרים נוספים, ניבנו לאורכן של חומות אלו. השטח יושר בעזרת מערכת של קשתות וקמרונות חבית[2]. על פי המסורת המקומית, פירמן השמור בכנסייה ואשר נטען כי נחתם בידי מוחמד, מעניק הגנה למנזר מפני פוגעים מוסלמים. מסורת זו טוענת כי הנביא המוסלמי הסתתר במנזר מאויביו. מסגד אשר הוקם במקום, כנראה במאה ה-12, נתן תוקף להגנה זו על מבנה המנזר גם תחת השלטון המוסלמי. יחד עם זאת עדויות שונות מגלות את דלדול אוכלוסיית הנזירים במקום תחת השלטון המוסלמי. חדר האוכל של המנזר בנוי בעזרת קשתות מחודדות בסגנון גותי. על אבנים באולם מופיעות כתובות וסמלים המזוהים עם הצלבנים. מבנים נוספים הכלולים הם מבנה כנסייה גדול, מגדל פעמונים, גלריית איקונות וחדר אוצר, קפלות שונות, בית חולים, ארכיון, גת לדריכת זיתים ועוד

הכנסייה של המנזר, המכונה קתוליקון נבנתה בשנת 557, לאחר מותו של יוסטיניאנוס. על כך מעידות כתובות המפוזרות במקומות שונים בכנסייה ואשר מזכירות את הקיסר ואשתו תיאודורה. אישור נוסף לתאריך בנייתה של הכנסייה נמצא בכתביו של קוסמאס אינדיקופלאוסטס, נזיר יווני יליד אלכסנדריה, אשר חי בסיני וחיבר בסביבות שנת 550 חיבור העוסק בשם "הטופוגרפיה הנוצרית" ובו הזכיר את המנזר הנוצרי בפראן, אך לא את המנזר בהר סיני. מבנה הכנסייה ממוקם בחלק הצפוני של מתחם המנזר. היא נבנתה במתכונת של בזיליקה ואורכה הוא כ-40 מטר. מאחורי האפסיס הוקמו שלוש קפאלות המעניקות לכנסייה מבנה בעל שלושה אפסיסים. מבנה משולש כזה אופייני גם לבזיליקות נוצריות אחרות מן התקופה בארץ ישראל כגון הכנסייה הדרומית ששבטה או בעבדת. לפני הכנסייה הוקם נרתקס. שינויים במבנה נערכו במאה ה-17 ובמאה ה-18 ברצפת הכנסייה ובעיטורים שבה. במאה ה-18 גם כוסה גג הכנסייה המקורי כדי להגן עליו


מן התקשורת-כתבה ב-ynet

אילת VIP: ים סוף בסטייל

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4522468,00.html


ג'יפים וטרקטורונים בהרי אילת

כן, יש את הבריכה, והים האדום והארוחות הבלתי פוסקות שמוגשות בחדר האוכל, אבל מי שמחפש לשבור שגרה באילת, ובסטייל, שיפנה לאורן, המכונה כאן בעיר אורן אטלנטיס.

 

החברה הוותיקה של מר אטלנטיס מציעה עשרות פעילויות יבשות או רטובות במחירים שונים. כדי שלא לשבור את מוטיב ה-VIP של ביקורנו, הלכנו על טיול ג'יפים פרטי בהרי אילת, משולב ברכיבת טרקטרונים על הדיונות המדבריות שמקיפות את העיר.

האיסוף מתבצע מהמלון עם הלנדרובר המדברית של מר אטלנטיס, שבתוך דקות יורדת מהכביש ומטפסת על גבהות, חוצה שלוליות ענק ומדלגת בקלילות מעל סלעים אימתניים. חצי שעה אל תוך המדבר ואנחנו מוצאים עצמנו בנקודת תצפית מקסימה על אילת, עקבה ואפילו ערב הסעודית, שמבצבצת משמאל. החול והסלעים מסביב בגווני אדום עמוקים וכל שנשאר הוא לרדת מרכב המדבר, לחבוש קסדות ולהמשיך לטפס על הדיונות המדבריות עם טרקטורוני שטח שכבר מחכים.

 

החוויה מדהימה. השקט של המדבר, ומנגד- העיר הסואנת, שהמרחק בינינו לבינה שם אותה על מיוט, זורקים אותך למקום אחר. הכי רחוק מההמולה התיירותית של אילת. הרכיבה הפרועה על הטרקטורונים בדיונות האדומות- זה כבר תענוג מסוג אחר לגמרי שחייבים להתנסות בו לפחות פעם אחת, גם אם לא באילת.